מאיפה הגיע ליל כל הקדושים?
האלווין הוא מסורת אירופאית שמתמקדת בזיכרון המתים. ההערכה היא שלחג יש מקורות במסורת פגאנית עתיקה. את הקרדיט על התפתחות הפסטיבלים, אפשר לייחס לדת הנוצרית. החגיגה מוכרת בהמון שמות, אך השם הבולט שבהם הוא All Hallows' Eve, שפירושו ליל כל הקדושים, או הלילה שלפני הסעודה המסמלת את סוף עונת הקציר.
סאמהיין הייתה מסורת קלטית שנבעה מהאמונה שהמעבר מעונת אור לעונת חושך צימצמה את הגבול בין העולם הזה לעולם האלים. האמונה הייתה שיש לנסות ולפייס את האלים, כדי שבני האדם והמקנה ישרדו את החורף. מנחות של אוכל,, שתייה, או ארוחות הונחו בחוץ כדי שנשמות ימצאו אותן. אנשים האמינו כי אש ומאוחר יותר גם נרות, מכוונים את הקדושים בחזרה לבתים הגשמיים שלהם, תוך הענקת הגנה מול אלו שנהרגו בעונש מוות, והשטן.
ההיסטוריה של ממתק או תעלול
כחלק ממסורת הטריק-אור-טריט, ילדים עוברים מדלת לדלת, ומכריזים "ממתק או תעלול", כדי לקבל ממתקים. המסורת הפכה פופולרית במקום בו כיום יושבת בריטניה, והחלה במהלך המאה ה15 בסקוטלנד. הילדים והעניים עברו מדלת לדלת, ושרו שירי תפילה או הציגו חלקים ממחזות, לעיתים בתחפושות. הם ביקשו עוגות נשמה או כסף בעבור ההופעות. ה"תעלול" הוא בעיקרו איום סרק, לפיו אם הילדים לא יקבלו ממתקים, ייתכן והם יבצעו מעשה קונדס כנגד בעלי הבית. הרעיון הכללי הוא שבעלי הבתים שהסכימו לתת יקבלו מזל טוב, ואלו שלא יקבלו מזל רע.
תחפושות האלווין
סביר להניח שהתחפושות המוקדמות ביותר היו של נוצרים קדושים. לאחר מכן, התפושות המסורתיות הושפעו מדמויות על טבעיות כמו רוחות רפאים וערפדים. במשך הזמן, חג ההאלווין צבר פופולריות בארצות הברית, ומגוון התחפושות כלל גם מפורסמים, דמויות בדיוניות מספרי קומיקס, וגיבורים גנריים כמו נינג'ות וגם נסיכות. הפופולריות הגוברת של תחפושות ליל כל הקדושים כוללת כעת גם חיות מחמד, כאשר התחפושת הכי פופולרית עבורם היא של דלעת, ואחריה גם תחפושות של נקניקיה בלחמניה ודבורים.
משחקי האלווין מומלצים
