הזומבי הוא גוויה שקמה לתחייה. אבל כנראה שכבר ידעתם את זה. המילה הגיעה מהתרבות העממית בהאיטי. סיפורי הזומבים המקוריים בדרך כלל הסבירו את היכולת של המתים ללכת באמצעות קסמים, או בשמם הידוע יותר, וודו. בסיפורים האלו, יתכן שהמתים איבדו את חייהם כבר שנים לפני שנהפכו לזומבים. אומרים שהבוקור משתמש בקסם שחור והעלאה באוב על מנת לזמן את המתים. באותם הסיפורים, לזומבים אין אף רצון משלהם והם תחת שליטת הבוקור.
השימוש המוקדם ביותר של המילה האנגלית זומבי, תועד בתחילת המאה ה19. המעשיות המוקדמות על זומבים הוצגו לראשונה בספרים. פרנקשטיין, רומן משפיע, עשה שימוש בטכנולוגיה כדי להחזיר את המתים. עם מעט השפעה מרומנטיציזם גותי, הזומבי המשיך להתפתח בסיפורים שנכתבו על ידי ה. פ. לובקראפט, ונחקרו רעיונות נוספים לגבי המתים שקמו לתחייה. דוגמה אחת היא "Cool Air", בה הוצג דוקטור שהשתמש בקירור על מנת למנוע מהמתים להירקב.
החל מאמצע-סוף המאה ה20, זומבים מהסרטים הם אלו שאנחנו רואים כיום כזומבי המודרני. המתים הקמים לתחייה בדרך כלל הודבקו מפתוגן, תאונה מדעית, או תחת שליטתו של וירוס קטלני. הזומבים הייחודיים האלו רעבים לבשר אדם או למוח. הנשיכה שלהם תדביק אנשים נוספים, ותהפוך גם אותם לזומבים. למרות שכיחידים הם איטיים וחסרי מחשבה, הזומבים האלו יכולים לעיתים להרכיב קבוצות גדולות. הקולנוע עזר להביא לקידמת הבמה את האבולוציה של הזומבי המהיר, שמתנהל באיטיות עד שמפריעים לו.
בשנות ה90, קונסולות יפניות סללו את הדרך לזומבים במשחקי וידאו. המפורסמים שבהם הם Resident Evil וגם House of the dead. כשמדובר במשחקי רשת עם זומבים, בין המוקדמים שבהם היה משחק בשם De-animator, בו זומבים הופיעו מהצד. השחקן שלט באקדח, והיה צריך לירות בזומבים לפני שהתקרבו. מאז, משחקי רשת זומבים מבוססי דפדפן, עשו דרך ארוכה.
