היסטורית הקסם היא סיפור עתיק. התיעוד הראשון שהתייחס לקסם הגיע מהמיתולוגיה היוונית העתיקה, וייצג קסם על טבעי. מאוחר יותר, ברומא העתיקה, הוצגה צורת קסם תיאטרלית יותר, בהופעות שעשו שימוש בגביעים וכדורים. שתי צורות הקסם האלו, כללו קבוצה או אדם שניסו להשפיע על הקהל. ההופעות היו למטרת בידור או להשגת מטרה, כמו בקשה לאהבה ומזל באמצעות קסם שחור. עולם הקסם סבוך בדת אך באותה העת גם נפרד בייחודיות מעולם הדת ומצורות אחרות של סגידה ולמידה. דברים שתויגו כקסומים, נחשבו בצורה היסטורית לבלתי מקובלים, או זרים. צורות מסוימות של קסם, כמו העלאה באוב או תקשורת עם המתים, נחשבות לקסם אסור. לאורך ההיסטוריה בתרבויות שונות, קסם היה דבר אוניברסלי, וכך גם אירועים תקופתיים של פאניקה מוסרית המונית שהובילה להוצאה להורג של כאלו שתויגו כמתעסקים בכשפים.
